לחם חיטים 22: עולם רוחני יוצא מריקבון עולם החומר

'הזורעים בדמעה', הם אלה שלא רואים בגרעינים, שהיו ראויים למאכל ונטמנו באדמה, שהם נרקבים ונעלמים ולא יוצא מהם כלום, מפני שבסופו של הריקבון המוחלט הזה, בשלב האחרון שכבר אין יותר כלום, יתגלה אותו מעבר מעולם הריקבון, מהעולם החומרי, לתחילת העולם הרוחני, ששוב יתחיל להיות 'הניצנים נראו בארץ'. כי זה בניגוד גמור למה שהאדם חושב ומצפה. ואם האנשים לא היו רואים שבצורה כזאת נולדים הדורות החדשים בדרגות צומח וחי, הם אף פעם לא היו מבינים שכך צריך לגדול ולהביא לעולם דור חדש. כמו שבנויה העלייה למעלה מהדעת, טיפת זרע שצריכה להיספג ולהעלם, כדי שיצא ממנה חי חדש. כלומר, בחינה ישנה שצריכה להירקב, כדי שתיוולד ממנה בחינה חדשה.