מה כל השיטות עושות, מתחת לשמות
כמעט כל שיטה שעובדת עושה את אותו דבר בדרך אחרת: היא מצמצמת את כמות האוכל, בלי שתצטרכו לספור כל ביס. פחמימות, צום, קבוצות מזון או חלונות זמן הם כולם מנגנונים שמגבילים משהו, וההגבלה היא מה שעושה את העבודה.
זה לא אומר שכל השיטות זהות. זה אומר שההבדל ביניהן הוא לא בכמה הן יעילות בתנאי מעבדה, אלא בכמה קל לחיות איתן. שיטה שמורידה שישה קילו בחודש ונזנחת אחרי חמישה שבועות שווה פחות משיטה שמורידה לאט ונמשכת שנה.
איפה כל שיטה נשברת
זו השאלה שחסרה כמעט בכל השוואה. לא מה היתרון, אלא מה הדבר שיגרום לכם להפסיק.
- שיטות דלות פחמימות נשברות בדרך כלל באירועים: חתונה, ארוחת שישי, יום הולדת במשרד. מי שהמטבח שלו מבוסס לחם, אורז ופסטה מרגיש את זה כל יום.
- צום לסירוגין נשבר אצל מי שחייב ארוחת בוקר, אצל מי שמתאמן בבוקר, ואצל מי שאוכל בערב עם המשפחה בשעה קבועה.
- הגישה הים תיכונית כמעט לא נשברת מבחינת הרגשה, אבל היא השיטה הכי איטית לראות בה תוצאה, ולכן נזנחת מתוך חוסר סבלנות.
- ספירת קלוריות נשברת בעומס. היא דורשת תחזוקה יומית, ובשבוע לחוץ היא הדבר הראשון שנופל.
חמש שאלות שיגידו לכם מה מתאים
לא "מה בריא יותר", אלא מה תואם את החיים שלכם כמו שהם היום.
- כמה ארוחות אתם אוכלים מחוץ לבית בשבוע ממוצע?
- מי מבשל בבית, ומי קובע מה יש בארוחת הערב?
- באיזו שעה אתם הכי רעבים, ומה אתם אוכלים אז בפועל?
- כמה פעמים בחודש יש אירוע שבו אי אפשר לבחור מה מגישים?
- מה כבר ניסיתם, וכמה זמן זה החזיק לפני שהפסיק?
השאלה האחרונה היא החשובה. שיטה שכבר נזנחה פעמיים כנראה לא תחזיק בפעם השלישית, וזה לא כישלון שלכם אלא אי התאמה.
הכללים שעובדים בכל שיטה
יש כמה דברים שלא תלויים בגישה שבחרתם, והם לרוב מה שמבדיל בין מי שמצליח למי שלא.
לאכול חלבון בכל ארוחה. זה הדבר שהכי משפיע על כמה זמן מרגישים שבעים, ולכן על כמה קשה לעמוד בהגבלה.
להחליט מה אוכלים לפני שרעבים. רוב ההחלטות הגרועות מתקבלות בשעה שש בערב כשאין כלום מוכן בבית.
להפסיק לשתות קלוריות. משקאות ממותקים, שתייה קלה ואלכוהול נספרים במלואם ולא משביעים כמעט בכלל.
לא לנהל שתי מלחמות במקביל. מי שמתחיל דיאטה, גמילה מעישון ושגרת אימונים באותו שבוע מפסיק את שלושתם.
מה לעשות כשהמשקל נתקע
הוא ייתקע, וזה חלק מהתהליך ולא סימן שהשיטה הפסיקה לעבוד. הגוף מתאים את עצמו, והמשקל על המאזניים מושפע גם ממים, ממלח ומשעת השקילה.
הדבר הראשון לעשות הוא לא לשנות שיטה אלא לבדוק אם אתם עדיין עושים מה שעשיתם בהתחלה. כמעט תמיד משהו זלג: מנות גדלו, נשנושים חזרו, סופי שבוע הפכו ליומיים חופשיים.
אם באמת לא השתנה כלום, הפתרון הוא בדרך כלל להוסיף תנועה ולא לגרוע עוד אוכל. גריעה נוספת מקשה על ההתמדה בדיוק ברגע שבו היא הכי שברירית.
מתי לפנות לאיש מקצוע
המדריך הזה עוסק בהתנהגות ובבחירה, לא ברפואה. מי שיש לו סוכרת, מחלת כליות, מחלת לב, הפרעת אכילה בעבר או היריון, ומי שנוטל תרופות קבועות, צריך לבנות תוכנית עם דיאטנית קלינית או רופא. גם למי שבריא לגמרי, פגישה אחת עם דיאטנית חוסכת לרוב חודשים של ניסוי וטעייה.